גישור משפחתי הוא תהליך שבו בני משפחה נעזרים במגשר ניטרלי כדי ליישב מחלוקות ולנסות להגיע להסכמות שמתאימות לצדדים המעורבים. התהליך עשוי להתאים לסכסוכים בין אחים, מחלוקות בין הורים לילדים בוגרים, חילוקי דעות על אחריות לטיפול בהורים מבוגרים, מתחים במשפחה המורחבת ומחלוקות על כספים או רכוש משפחתי. המטרה היא ליצור מסגרת שבה אפשר לברר את הקושי ולבחון כיצד ניתן להסדיר את הנושאים שבמחלוקת.

רזיאל עוז עוסק שנים רבות בייעוץ אישי ועסקי ובגישור, לצד עבודתו בתחום הקבלה. בעבודתו הוא נותן מקום גם למה שמסתתר מאחורי המחלוקת הגלויה, כמו תחושת קיפוח, פגיעה או חוסר אמון שנבנו לאורך השנים. לצד ההתייחסות לקשיים האלה, הגישור מתמקד בשאלות שבני המשפחה צריכים לפתור ובאפשרויות העומדות בפניהם.

מתי כדאי לפנות לגישור משפחתי?

לא כל סכסוך משפחתי מתחיל בוויכוח גדול. לפעמים מדובר בחילוקי דעות שנמשכים שנים, בשיחות שהולכות ומתקצרות או בתחושה שאחד מבני המשפחה אינו מתחשב באחרים. במקרים אחרים, שינוי במצב המשפחתי, הצורך לטפל בהורה מבוגר או קושי בקבלת החלטות משותפות מציפים מתחים שלא טופלו בעבר.

ישנם כמה מצבים שבהם גישור יכול לסייע:

  • סכסוכים בין אחים: מחלוקות על כספים, תחושת קיפוח, חלוקת אחריות משפחתית או קשר שהתרחק בעקבות אירועים מהעבר.
  • מחלוקות בין הורים לילדים בוגרים: ויכוחים על גבולות, מעורבות בהחלטות אישיות, תמיכה כלכלית או ציפיות שלא נאמרו במפורש.
  • מחלוקות על רכוש משפחתי: חילוקי דעות על שימוש בנכס משותף, ניהולו או חלוקת הוצאות הקשורות אליו.
  • טיפול בהורים מבוגרים: מצבים שבהם חלק מבני המשפחה מרגישים שרוב האחריות מוטלת עליהם, בעוד שאחרים אינם מעורבים מספיק.
  • מחלוקות בעסק משפחתי: ויכוחים על ניהול העסק, חלוקת תפקידים, כספים או החלטות הנוגעות להמשך פעילותו.
  • מתחים במשפחה המורחבת: סכסוכים בין קרובי משפחה שמקשים על קיום מפגשים משותפים או על שמירת קשר תקין.

לעיתים הנושא שעליו מתווכחים הוא רק חלק מהבעיה. למשל, הורים עשויים להרגיש שילדם הבוגר מתרחק מהם, בעוד שהוא מצדו מרגיש שהם מתערבים בהחלטות האישיות שלו. כל צד מפרש את ההתנהגות של האחר בצורה שונה, והשיחה מתמקדת בהאשמות במקום בבירור הציפיות והגבולות.

גישור במשפחה מאפשר לברר גם את הדברים שלא תמיד מצליחים לומר בזמן ויכוח, ולבדוק אם אפשר להגיע להבנות שיהיו מקובלות על המשתתפים.

גישור משפחתי - רזיאל עוז

מה עושה מגשר משפחתי בתהליך?

כאשר בני משפחה מנסים לפתור סכסוך בעצמם, השיחה עלולה לגלוש במהירות להאשמות ולוויכוחים ישנים. גם כשכולם מגיעים מתוך רצון לסיים את המחלוקת, לא תמיד מצליחים להקשיב זה לזה.

מגשר משפחתי מסייע לנהל את השיחה בצורה מסודרת, כך שכל צד יוכל להסביר מה מפריע לו ומה חשוב לו להשיג. הוא אינו מחליט מי צודק, אינו מייצג צד מסוים ואינו יכול לכפות על המשתתפים לקבל פתרון.

אחד התפקידים החשובים של מגשר לענייני משפחה הוא לעזור לצדדים להפריד בין המחלוקת הנוכחית לבין הכעסים שהצטברו לאורך השנים. אין הכוונה להתעלם מהעבר, אלא להבין אילו דברים משפיעים על הסכסוך היום ואילו החלטות צריך לקבל כדי להתקדם.

למשל, כאשר כמה אחים מתקשים להסכים מי יטפל בהורה מבוגר, אפשר לבחון לא רק את חלוקת האחריות אלא גם את היכולת של כל אחד להשתתף. אח שמתגורר רחוק אולי אינו יכול להגיע באופן קבוע, אבל יכול לקחת על עצמו תיאומים רפואיים או חלק מההוצאות.

איך מתנהל תהליך הגישור?

אין תהליך אחד שמתאים לכל משפחה. יש מחלוקות שניתן לברר בכמה פגישות, ואחרות דורשות זמן רב יותר, במיוחד כאשר מעורבים כמה בני משפחה או כשיש החלטות כספיות משמעותיות.

בהתאם לנסיבות ולדרך העבודה שנקבעת עם המשתתפים, התהליך עשוי לכלול כמה שלבים:

פגישת היכרות ובירור המחלוקת

בתחילת הדרך בודקים מי מעורב בסכסוך, מהם הנושאים שדורשים פתרון והאם קיימת נכונות להשתתף בגישור. לעיתים השיחה הראשונה מתקיימת עם בן משפחה אחד שמבקש לברר כיצד אפשר להתחיל, ובהמשך נבחנת האפשרות לשתף גם את המשתתפים האחרים.

הקשבה לכל הצדדים

במפגשים המשותפים כל משתתף מקבל הזדמנות להציג את עמדתו. המגשר מסייע למקד את השיחה בנושאים שדורשים פתרון ולצמצם חזרה לוויכוחים שאינם מקדמים את התהליך.

בהתאם לנסיבות, ניתן לשלב גם פגישות נפרדות. במקרים כאלה חשוב להבהיר מראש כיצד יישמר המידע שנמסר ומה ניתן יהיה להעביר לצדדים האחרים, בהתאם לכללי הסודיות החלים על ההליך.

בחינת אפשרויות לפתרון

לאחר שמבררים מה חשוב לכל אחד מהמשתתפים, אפשר לבחון אפשרויות מעשיות להתמודדות עם המחלוקת. לפעמים מדובר בחלוקת הוצאות, בקביעת אחריות לטיפול בהורה או בהסכמה על אופן קבלת החלטות משפחתיות בעתיד.

לא חייבים להסכים מיד על הכול. במקרים מסוימים אפשר להתקדם בנושא אחד ובהמשך לחזור לנושאים המורכבים יותר.

גיבוש ההסכמות

כאשר הצדדים מגיעים להבנות, רצוי לתעד אותן באופן ברור כדי למנוע אי הבנות בעתיד. אם להסכמות יש השלכות משפטיות או כלכליות, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי מתאים ולבדוק אם נדרש אישור משפטי.

איך מתכוננים לפגישת הגישור הראשונה?

לא צריך להגיע לפגישה הראשונה עם פתרון מוכן. כדאי דווקא לחשוב מה חשוב לכם לשנות במצב הקיים ומה אתם מקווים להשיג מהשיחה.

אפשר לרשום מראש את הנושאים שמפריעים לכם, את השאלות שתרצו להעלות ואת הדברים שעליהם יהיה לכם קשה להתפשר. כדאי גם לנסות לחשוב מה עשוי להיות חשוב לבני המשפחה האחרים, גם אם אינכם מסכימים עם עמדתם.

במקום להכין רשימה של כל הדברים שהצד השני עשה לא בסדר, נסו להתמקד במה שהייתם רוצים שיקרה מעכשיו. למשל, במקום להגיע רק עם הטענה שאח מסוים אינו עוזר בטיפול בהורה, אפשר לחשוב מראש אילו משימות צריך לחלק ומה תוכלו לקחת על עצמכם.

אם המחלוקת נוגעת לכספים או לרכוש, ייתכן שיהיה צורך במסמכים ובנתונים רלוונטיים. רצוי לברר מראש עם המגשר מה להביא לפגישה, במקום להעמיס מסמכים שלא בהכרח נדרשים בשלב הראשון.

כך קל יותר למקד את השיחה בנושאים שחשובים באמת, במיוחד כשמעורבים בה כעס וחוסר אמון.

מה עושים כשבני המשפחה כבר לא מצליחים לדבר?

אחת הסיבות לפנייה לגישור היא התחושה שכל שיחה מסתיימת באותו ויכוח. לפעמים מספיק שמישהו מזכיר אירוע מהעבר כדי שהשיחה תיעצר לחלוטין. במצבים אחרים בני המשפחה כבר נמנעים מלדבר זה עם זה, וכל ניסיון לתקשר עובר דרך אדם שלישי.

גם כאשר היחסים בין בני המשפחה מתוחים ומלווים בכעס, באכזבה או בחוסר אמון, אפשר לבחון אם קיימת נכונות לנסות להגיע להבנות. פתרון סכסוך משפחתי באמצעות גישור עשוי להתאפשר גם במצבים כאלה, כל עוד המשתתפים מוכנים לנהל שיח ולבחון אפשרויות להסכמה.

במקרים כאלה, השלב הראשון אינו בהכרח ניסיון לפתור את כל הסכסוך. לפעמים נכון להתחיל בשאלה פשוטה יותר: על מה אפשר לדבר כרגע, ומה צריך לקרות כדי שהשיחה תהיה אפשרית?

לדוגמה, שני אחים שהפסיקו לדבר בעקבות הלוואה שלא הוחזרה יכולים להתחיל בבירור הסכום שבמחלוקת ובבחינת אפשרויות להחזר. הם לא חייבים לפתור באותה פגישה את כל הכעסים שהצטברו ביניהם לאורך השנים.

לא כל סכסוך במשפחה חייב להסתיים בפיוס מלא. לפעמים היכולת להסכים כיצד יתנהלו הדברים מעכשיו, לכבד גבולות ולדבר כשיש צורך בכך, היא התקדמות בפני עצמה.

איך גישור יכול לסייע כשהסכסוך נמשך זמן רב?

סכסוך משפחתי ממושך עשוי להשפיע גם על בני משפחה שאינם מעורבים בו ישירות. לעיתים הקושי אינו מסתכם בשאלה שהובילה למחלוקת, אלא משפיע גם על מפגשים משפחתיים ועל החלטות משותפות.

במסגרת הגישור אפשר לבחון הסכמות הנוגעות להמשך ההתנהלות, למשל כיצד יתקבלו החלטות משפחתיות, איך תועבר הודעה חשובה לכל המעורבים ולמי יפנו אם תתעורר מחלוקת נוספת. אין בכך הבטחה לשיקום היחסים, אך לעיתים ניתן להסדיר נושאים מעשיים גם כשנותרים חילוקי דעות אישיים.

מה ההבדל בין גישור משפחתי לטיפול משפחתי?

שני התהליכים עוסקים ביחסים בין בני משפחה, אבל לכל אחד מהם מטרה אחרת.

הליך גישור בין בני משפחה מתמקד במחלוקת שצריך להסדיר. למשל, כאשר אחים אינם מסכימים כיצד לחלק ביניהם את האחריות לטיפול בהורה, או כאשר קיימת מחלוקת על שימוש בנכס משותף. המטרה היא להבין את הצרכים של הצדדים ולנסות להגיע להסכמות מעשיות.

לעומת זאת, טיפול משפחתי מתמקד בדפוסי היחסים ובקשיים הרגשיים והתקשורתיים בתוך המשפחה. הוא עשוי להתאים כאשר יש משבר מתמשך ביחסים, קושי בתקשורת או מתחים שפוגעים בתפקוד המשפחתי.

לעיתים אפשר להיעזר בשני התהליכים, כל אחד למטרה אחרת. משפחה עשויה לפנות לגישור כדי לפתור מחלוקת כספית, ובמקביל להיעזר באיש טיפול מתאים כדי לעבוד על היחסים שבין בני המשפחה.

מתי גישור משפחתי אינו מתאים?

גישור מבוסס על השתתפות מרצון ועל האפשרות של כל צד להביע את עמדתו ולקבל החלטות ללא כפייה. כאשר אחד המשתתפים חושש להביע את דעתו, נמצא תחת איומים או נתון ללחץ משמעותי, ייתכן שההליך אינו מתאים.

במצבים של אלימות במשפחה או חשש לפגיעה, יש לתת עדיפות לביטחון המשתתפים ולפנות לגורמי סיוע מתאימים. אין לנסות לקדם הסכמות בדרך שעלולה לסכן אחד מבני המשפחה.

גם כאשר קיימים פערי כוחות משמעותיים, הסתרת מידע מהותי או קושי להבין את ההשלכות של ההחלטות, חשוב לבדוק אם אפשר לקיים תהליך הוגן ובטוח.

בנוסף, לא כל מחלוקת משפחתית ניתנת לפתרון באמצעות גישור בלבד. סכסוכים הנוגעים לזכויות משפטיות, לירושה או להתחייבויות כספיות עשויים לדרוש גם ייעוץ משפטי או מעורבות של אנשי מקצוע נוספים.

חשוב לדעת שגישור פרטי אינו זהה להליך בקשה ליישוב סכסוך המתנהל במערכת המשפט. לפני הגשת תביעות מסוימות בענייני משפחה קיימת חובה לפתוח בהליך מקדים בהתאם לדין, בכפוף לחריגים. אין בכך חובה להגיע להסכם במסגרת גישור פרטי.

גישור משפחתי עם רזיאל עוז

רזיאל עוז משלב בעבודתו ניסיון רב שנים בייעוץ אישי ועסקי לצד רקע מעולם הקבלה. ההיכרות שלו עם תחומים אלה היא חלק מגישתו לעבודה עם אנשים המתמודדים עם מחלוקות מורכבות. תהליך הגישור מתמקד בבירור המחלוקת ובבחינת אפשרויות מעשיות, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של המשתתפים.

לרזיאל גם קשרים ושיתופי פעולה עם עורכי דין, אקטוארים ואנשי מקצוע נוספים. כאשר מתעוררת מחלוקת על חלוקת נכס, שווי רכוש או התחייבות כספית, אפשר לבחון אם נדרשת חוות דעת או התייחסות מקצועית נוספת שתעזור לצדדים להבין את האפשרויות העומדות בפניהם. שיתופי הפעולה אינם מחליפים ייעוץ משפטי עצמאי לכל צד כאשר הוא נדרש.

לסיכום

סכסוכים בתוך המשפחה עשויים להימשך שנים ולהשפיע על הקשרים בין בני המשפחה גם לאחר שהמחלוקת המקורית כבר השתנתה. לא תמיד ניתן לתקן את כל מה שקרה בעבר, אבל לעיתים אפשר להסדיר את הנושאים שממשיכים להקשות על ההתנהלות המשותפת.

גישור במשפחה מאפשר לבחון את המחלוקות ולנסות להגיע להסכמות שמתאימות לנסיבות ולצרכים של המעורבים. במסגרת התהליך עם רזיאל עוז ניתן לברר אם קיימת נכונות משותפת להתקדם ואילו נושאים אפשר להסדיר באמצעות הגישור.

שאלות ותשובות

איך אפשר להציע גישור לבן משפחה שמסרב לדבר איתי?

כדאי להציג את הגישור כאפשרות לנסות לפתור נושא שמפריע לשני הצדדים, ולא כדרך להוכיח מי צודק. אפשר להסביר שהמגשר אינו פועל מטעם אחד המשתתפים ושאף אחד לא מחויב לקבל פתרון שאינו מסכים לו. כאשר אין תקשורת ישירה, ניתן להתייעץ עם מגשר לגבי דרך פנייה מתאימה ומכבדת, בלי להפעיל לחץ על הצד השני.

האם כל בני המשפחה צריכים להשתתף בגישור?

לא בהכרח. הדבר תלוי בנושא המחלוקת ובמי שההחלטות צפויות להשפיע עליו. לעיתים הגישור מתקיים בין שני אחים בלבד, ובמקרים אחרים יש צורך בהשתתפות של כמה בני משפחה. כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לאדם מבוגר, חשוב להתחשב ברצונו, בזכויותיו וביכולתו להשתתף בהחלטות בעניינו.

כמה זמן נמשך תהליך גישור משפחתי?

אין משך קבוע. מחלוקת ממוקדת עשויה להסתיים לאחר מספר פגישות, בעוד שסכסוך ממושך הכולל כמה משתתפים ונושאים רכושיים יכול להימשך זמן רב יותר. משך התהליך תלוי גם בזמינות המשתתפים, במורכבות ההחלטות ובצורך לקבל מידע או ייעוץ מקצועי נוסף.

מה קורה אם לא מצליחים להגיע להסכמה?

אפשר להפסיק את הגישור, להגיע להסכמות חלקיות או לבחון דרכים אחרות לפתרון הנושאים שנותרו במחלוקת. בהתאם לנסיבות, ניתן לפנות לייעוץ משפטי או להליך מתאים אחר. עצם ההשתתפות בגישור אינה מחייבת אף אחד מהצדדים לקבל פשרה שאינה מקובלת עליו.

כמה עולה גישור משפחתי ואיך מתחלק התשלום?

העלות משתנה בהתאם לתעריף המגשר, למספר הפגישות ולמורכבות הסכסוך. ניתן להסכים מראש כיצד המשתתפים יחלקו ביניהם את העלויות. לפני תחילת התהליך כדאי לברר מה המחיר לפגישה, האם יש עלות נוספת להכנת הסכם ומה קורה מבחינת התשלום אם אחד הצדדים מחליט להפסיק את הגישור.



x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.